תיקון 13: רמת האבטחה של המאגר קובעת גם את גובה העיצום

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מרחיב באופן משמעותי את סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות. לרשות ניתנה סמכות להטיל עיצומים כספיים משמעותיים, וכן לפעול להוצאת צו להפסקת פעולות עיבוד מידע ואף למחיקת המידע האישי שבמאגר במלואו, במקרים מסוימים של הפרת הוראות החוק.

נושא העיצומים הכספיים רחב מאוד, אבל כאן אני רוצה לחדד נקודה דרמטית אחת.

רמות האבטחה קיבלו תמחור

עד היום הייתה קיימת בתקנות הגנת הפרטיות הבחנה בין רמות האבטחה הנדרשות במאגר: מאגר המנוהל בידי יחיד, מאגר בסיסי, ומאגרים ברמת אבטחה בינונית וגבוהה. ההבדלים בין הרמה הבינונית לגבוהה נגעו בעיקר להוראות ספורות (אם כי לא מבוטלות).

על פי החוק החדש, לאבחנה בין רמות האבטחה יש השלכה כספית דרמטית במקרה של הפרה: עד פי 4 בגובה העיצומים בין רמת האבטחה הבינונית לגבוהה, ופי 20 בין הרמה הבסיסית לבינונית.

• רמת אבטחה גבוהה: עיצום של עד 320,000 ש"ח בהפרות מסוימות

• רמת אבטחה בינונית: עד 80,000 ש"ח (אם בכלל קיימת הדרישה ברמה זו)

• רמת אבטחה בסיסית: עד 4,000 ש"ח

המשמעות: תכנון נכון של מאגרי המידע

החשיבות של תכנון נכון ומקצועי של מאגרי המידע, כדי לצמצם את רמת האבטחה הנדרשת בהם, מקבלת משנה תוקף ו"תמחור" חדש. לא רק בשל החובות הרגולטוריות המופחתות, אלא גם בשל הסיכונים הכספיים המשמעותיים שנגזרים כעת מהחלת רמת אבטחה בינונית או גבוהה, שלא לדבר על האפשרות לרדת לרמת האבטחה הבסיסית.

מי שחושב שזה לא נושא שיש בו אפשרות לתכנון נכון ויעיל, מוזמן לפנות אלי.

המידע המוצג נועד לצורך ידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מקצועי מכל סוג שהוא. יש לקבל ייעוץ מקצועי מותאם אישית לפני קבלת החלטות.