עדכוני רגולציה וסקירות להנהלה

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מרחיב באופן משמעותי את סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות. לרשות ניתנה סמכות להטיל עיצומים כספיים משמעותיים, וכן לפעול להוצאת צו להפסקת פעולות עיבוד מידע ואף למחיקת המידע האישי שבמאגר במלואו, במקרים מסוימים של הפרת הוראות החוק. נושא העיצומים הכספיים רחב מאוד, אבל כאן אני רוצה לחדד נקודה דרמטית אחת. רמות האבטחה קיבלו תמחור עד היום הייתה קיימת בתקנות הגנת הפרטיות הבחנה בין רמות האבטחה הנדרשות במאגר: מאגר המנוהל בידי יחיד, מאגר בסיסי, ומאגרי

סעיף 17ב(א) לחוק הגנת הפרטיות קובע מיהם הגופים החייבים במינוי ממונה על אבטחת מידע: מחזיק בחמישה מאגרי מידע החייבים ברישום, גוף ציבורי, בנק, חברת ביטוח וחברה העוסקת בדירוג או בהערכה של אשראי. מה קורה כשממנים ממונה בלי חובה? תקנה 3 לתקנות אבטחת מידע קובעת במפורש שבכל מקרה שבו מונה ממונה אבטחת מידע בפועל, גם אם לא חלה חובה למנותו, חלות חובות מסוימות הקבועות בתקנות. לשון התקנה: "חלה חובה למנות ממונה על אבטחת מידע, או מונה ממונה על אבטחת מידע במאגר המידע, יחולו הוראות אלה...". למר

לאחר תקופת שקט יחסי, הרשות להגנת הפרטיות חוזרת לבצע הליכי פיקוח רוחב במגזרים חדשים, והפעם זה אחרת לגמרי. מה משתנה? בפעם הראשונה מאז כניסתו לתוקף של תיקון 13, הפיקוח יתמקד בדרישות החדשות, והרשות תוכל להפעיל את הסנקציות המשמעותיות שנקבעו בתיקון: קנסות אדמיניסטרטיביים ישירים עיצומים כספיים מוגברים אכיפה מהירה ללא הליך פלילי למה פיקוח יכול להיות הזדמנות מיפוי אמיתי. הליך הפיקוח מאלץ את הארגון לבצע סקירה מקיפה של כל תהליכי הגנת הפרטיות. זה המומנט לזהות פערים שלא הכרתם. סגירת חובות

כשמדובר באירוע אבטחה ודלף מידע, רוב הארגונים נכנסים למגנה טכנית. וכשהרגולטור דופק בדלת, הם נכנסים למצב של "בקרת נזקים": אוספים נתונים, מורידים ראש ומחכים לקנס. זו כמובן טעות. המקרה לקוח שלי התמודד עם סיטואציה מורכבת: מידע רגיש של מועמדים דלף מאתר הוורדפרס שלו הישר לקבוצות טלגרם. דיווחנו על האירוע, וכמובן הרגולציה נכנסה לתמונה. שחמט רגולטורי במקום "לבלוע" את האירוע, סידרנו את הכלים על הלוח: בוצע אפיון של הסיטואציה מהצד של ההגדרות הרגולטוריות, מופו התנאים להחלת הדרישות החוקיות,

בעקבות העיצום שהטילה הרשות להגנת הפרטיות על עיריית בית שמש, על דברים שטיפול מקצועי (זול בהרבה) היה מונע, הנה שתי נקודות שחשוב לשים אליהן לב בארגון שלכם. 1. מסמך הגדרות מאגר הוא לא סתם טופס. הוא תעודת הזהות של המאגר מסמכי מאגר נתפסים לרוב כמשהו פורמלי וטכני, אבל צריך לנהל אותם באופן מדויק. זה לא צ'קליסט שמסמנים בו כמה ויים וממשיכים הלאה. זה תהליך מתוכנן: אפיון, מיפוי, הגדרה ודיוק, בלי לפספס. המקרה הזה מראה בדיוק כמה זה חיוני. 2. ספק חיצוני שמקבל גישה למידע לא מעביר אליו את האח

בדצמבר 2025 פתחה הרשות להגנת הפרטיות בהליכי פיקוח רוחב בחמישה מגזרים, ובקיץ 2026 היא הטילה שלושה עיצומים כספיים בתוך חודשיים. פיקוח הרוחב: יזום, מגזרי ונרחב מערך פיקוח הרוחב פועל מאז 2018, ובתיקון 13 מעמדו עוגן במפורש בחוק. הרשות בוחרת מגזרים על בסיס סקר סיכונים, מפיצה שאלוני ביקורת, דורשת השלמות מידע בכתב, מבצעת פיקוחי שטח, מנחה לתיקון ליקויים, ובסיום מפרסמת דוח ממצאים מגזרי פומבי ואף מפעילה הליכי אכיפה על פי הממצאים. במקביל, מדי שנה מתבצעים פיקוחי מעקב מדגמיים כדי לוודא שהל

התקנתם "איתוראן" בצי הרכב? ייתכן שבלי לשים לב שיניתם את סטטוס הציות של כל הארגון. הרשות להגנת הפרטיות פרסמה בעבר גילוי דעת בנושא איסוף נתוני מיקום של עובדים, ועדכנה אותו בעקבות תיקון 13. אלה חמשת הדברים הראשונים שכל ארגון שמנטר מיקום עובדים צריך לדעת. 1. מיקום הוא "מידע בעל רגישות מיוחדת" המשמעות המעשית: ייתכן עיצום כפול על הפרות מסוימות, מעל 100 אלף נושאי מידע קמה חובת הודעה לרשות, ובמקרים מסוימים ייתכן שתחול חובה למנות ממונה הגנת פרטיות. 2. הרגישות נקבעת לפי מה שאפשר להסיק

לקראת הבחירות, רוב השיח (גם על פרטיות) מתמקד במפלגות. אבל אם אתם בעלי עסק שנותן באיזושהי דרך שירותי תוכנה או עיבוד מידע למערכת הפוליטית, כדאי שתדעו שזה רק חצי מהסיפור. בהנחיות שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות למפלגות לקראת הבחירות יש חלק שכדאי שיקראו דווקא מי שלא מתמודדים על אף מנדט: הספקים. יש שם אפילו נספח שלם שמופנה ישירות אליהם. מה קובעת הרשות מפלגה שמעבדת מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר חייבת למנות ממונה על הגנת הפרטיות. דעות פוליטיות הן מידע כזה, ולפי הרשות החובה חלה על רבו

האירוע של מלי וליאל יהלומי הוא ייחודי וטעון רגשית. ובכל זאת, יש בו שיעור שמתאים לכל ארגון. כשמדברים על הגנת הפרטיות, הדבר הראשון שרבים מהלקוחות שלי חושבים עליו בפגישה הראשונה הוא הגנת סייבר: חומות אש, הרשאות, הצפנה וגיבויים. כל אלה חשובים, אבל זה לא כל הסיפור. במקרה הזה לא מדובר בפריצה ולא בתקיפה. מה החוק אומר החוק עצמו מבהיר שהתחום רחב בהרבה מאבטחת מידע. סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מונה דרכים רבות לפגוע בפרטיות, ורובן לא קשורות לטכנולוגיה מתקדמת: פרסום תצלום של אדם בנסיבות שעלו

בעידן הדיגיטלי, שימוש בענן הפך לכלי מרכזי בניהול מידע ונתונים בארגונים. עם זאת, השימוש בענן מעלה אתגרים משמעותיים בתחום אבטחת המידע והפרטיות. שמירה על פרטיות בענן היא משימה מורכבת, המחייבת הבנה מעמיקה של הסיכונים והפתרונות המתאימים. במאמר זה, אסקור את הדרכים היעילות ביותר להגן על המידע הארגוני בענן, תוך התמקדות בדרישות הרגולציה הישראלית והבינלאומית. שמירה על פרטיות בענן: מה חשוב לדעת? שמירה על פרטיות בענן דורשת התייחסות למספר היבטים מרכזיים: הבנת סוגי הנתונים המאוחסנים – יש ל

בעידן הדיגיטלי של היום, שמירה על פרטיות ואבטחת מידע הפכה לנושא מרכזי וקריטי עבור כל ארגון. מידע אישי ועסקי נאסף, נשמר ומעובד במערכות רבות, והחשיפה לסיכוני אבטחה הולכת וגדלה. לכן, חשוב להבין את המושגים הבסיסיים, האתגרים והפתרונות בתחום זה, כדי להבטיח עמידה ברגולציה ולמזער סיכונים. שמירה על פרטיות ואבטחה: מה זה אומר בפועל? שמירה על פרטיות מתייחסת להגנה על המידע האישי של אנשים מפני גישה, שימוש או חשיפה לא מורשית. אבטחת מידע, לעומת זאת, מתמקדת בהגנה על כלל המידע בארגון - בין אם ה

הגנה על פרטיות המידע בארגונים הפכה לנושא מרכזי וקריטי בעידן הדיגיטלי. חברות וארגונים בישראל נדרשים לעמוד ברגולציות מחמירות, ולהבטיח כי המידע האישי של לקוחותיהם ועובדיהם מוגן כראוי. הדרכת פרטיות לעובדים היא כלי חיוני להשגת מטרה זו. במאמר זה אסקור את החשיבות של הדרכת פרטיות, את המרכיבים המרכזיים שלה, ואת הדרכים היעילות ליישומה בארגון. הדרכת פרטיות לעובדים: למה זה כל כך חשוב? העובדים הם הקו הראשון במאבק לשמירה על פרטיות המידע. הם אלו שמנהלים, מעבדים ומשתמשים במידע רגיש מדי יום.

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה נוסח הסופי ומחייב של גילוי דעת שלה הקובע סטנדרטים מחמירים לקבלת הסכמה לשימוש במידע אישי, וזהו רגע קריטי לכל בעל עסק, מנכ"ל או מנהל טכנולוגי בישראל. אם בעבר מדיניות פרטיות נתפסה כמסמך טכני שנועד "לסמן וי" מול הרגולטור, גילוי הדעת החדש מבהיר שהמשחק השתנה. הסכמה היא כבר לא לחיצה אגבית על כפתור "אישור"; היא חייבת להיות אקטיבית, מושכלת וחופשית באמת. למה אתם חייבים לשים לב? גילוי הדעת החדש נועץ שיניים בעקרונות שהיו עד כה "אפורים" יחסית בדין הישראלי: "שתיק

האם ממונה אבטחת מידע יכול להיות גם ממונה הגנת פרטיות? תארו לכם טייס שמנסה תוך כדי טיסה גם להיות פקח הטיסה של עצמו במגדל הפיקוח. הוא בטח מכיר את המכשור, יודע איפה המסלול, אבל כשיש סערה בחוץ – האם הוא באמת יכול לקבל החלטות אובייקטיביות לגבי הבטיחות של עצמו? כשהרגולציה הישראלית מתהדקת (מישהו אמר תיקון 13?), השאלה הזו הופכת להכרחית: האם ממונה אבטחת מידע (CISO) יכול לחבוש גם את הכובע של ממונה הגנת הפרטיות (DPO)? התשובה של הרשות להגנת הפרטיות היא די ברורה: מדובר בשני תפקידים שונים

הכנה לאירועים בלתי צפויים כאשר מתרחש אירוע אבטחה ודלף מידע, רוב הארגונים נוטים להיכנס למגננה טכנית. כשהרגולטור דופק בדלת, הם נכנסים למצב של "בקרת נזקים". הם אוספים נתונים, מורידים ראש וממתינים לקנס. זו כמובן טעות חמורה. דוגמה מהמציאות לאחרונה, לקוח שלנו התמודד עם סיטואציה מורכבת. מידע רגיש של מועמדים דלף מאתר הוורדפרס שלו היישר לקבוצות טלגרם. דיווחנו על האירוע, וכמובן שהרגולציה נכנסה לתמונה. כאן נכנס סוג של שחמט הרגולטורי. במקום "לבלוע" את האירוע, סידרנו את הכלים על הלוח. בוצ

בעידן הדיגיטלי של היום, ניהול פרטיות המידע הפך לאחד האתגרים המרכזיים של ארגונים וחברות. רגולציות מחמירות, כמו חוק הגנת הפרטיות הישראלי ותיקון 13 שלו, ולעיתים גם ה-GDPR האירופי, מחייבות ארגונים להקצות משאבים ולממש תהליכים ברורים לשמירה על פרטיות המידע. ממונה פרטיות בארגון הוא התפקיד המרכזי שמוביל את המאמץ הזה. בתפקיד זה נדרשת הבנה מעמיקה של חוקים, טכנולוגיות ונהלים, לצד יכולת ניהולית ותקשורתית גבוהה. תפקיד הממונה אינו רק פונקציה טכנית או משפטית, אלא תפקיד אסטרטגי שמטרתו להבטיח

מהו כלי הבדיקה? הרשות להגנת הפרטיות פיתחה כלי דיגיטלי חדש, אינטראקטיבי ומעניין, שנועד לסייע לארגונים ולעסקים לבצע הערכה עצמית של החשיפות שלהם. בהצגת הכלי נאמר שהוא מציג לארגונים "סיכונים פוטנציאליים, חובות חוקיות המבוססות על סוגי המידע האישי שנאסף, והצעדים הנדרשים להפחתת סיכוני הפרטיות". הרשות מדגישה שהכלי אינו מהווה תחליף לביצוע תסקיר השפעת פרטיות מלא או לחוות‑דעת משפטית. צילום מסך מהכלי החדש איך זה עובד? הכלי הוא שאלון מקוון שבו המשתמש מתבקש לענות על שאלות בנוגע לארגון. השא

בעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים, נושא הפרטיות והגנת המידע הפך לקריטי עבור כל ארגון. חברות וארגונים בישראל נדרשים לעמוד ברגולציות מחמירות, כמו חוק הגנת הפרטיות והתקנות הנלוות לו. אי עמידה בדרישות אלו עלולה לגרום לקנסות כבדים, פגיעה במוניטין ואף לאובדן אמון הלקוחות. לכן, העסקת יועץ פרטיות מקצועי היא לא רק המלצה, אלא צורך ממשי. תפקיד יועץ פרטיות בארגון תפקידו של יועץ פרטיות הוא לוודא שהארגון עומד בכל דרישות חוק הגנת הפרטיות והתקנות הנלוות. הוא מלווה את הארגון בתהליכים של ניהול סיכונ

בעידן הדיגיטלי של היום, אבטחת מידע הפכה לאחד האתגרים המרכזיים של ארגונים וחברות. עם התפתחות הטכנולוגיה והגברת התלות במערכות מידע, הסיכונים הפוטנציאליים גדלו משמעותית. ניהול סיכוני אבטחת מידע הוא תהליך קריטי שמטרתו להגן על נכסי המידע של הארגון, לעמוד בדרישות הרגולציה ולהקטין את החשיפה לאיומים. ניהול סיכוני אבטחת מידע ניהול סיכוני אבטחת מידע הוא תהליך שיטתי שמטרתו לזהות, להעריך ולשלוט בסיכונים הקשורים למידע ולמערכות המידע בארגון. התהליך כולל מספר שלבים מרכזיים: זיהוי סיכונים -

התיקון לחוק הגנת הפרטיות, הידוע כ"תיקון 13" יוצר לא מעט חוסר וודאות וחששות בקרב ארגונים רבים שמתקשים לדעת איך להיערך אליו ולמה עליהם...