עדכוני רגולציה וסקירות להנהלה

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מרחיב באופן משמעותי את סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות. לרשות ניתנה סמכות להטיל עיצומים כספיים משמעותיים, וכן לפעול להוצאת צו להפסקת פעולות עיבוד מידע ואף למחיקת המידע האישי שבמאגר במלואו, במקרים מסוימים של הפרת הוראות החוק. נושא העיצומים הכספיים רחב מאוד, אבל כאן אני רוצה לחדד נקודה דרמטית אחת. רמות האבטחה קיבלו תמחור עד היום הייתה קיימת בתקנות הגנת הפרטיות הבחנה בין רמות האבטחה הנדרשות במאגר: מאגר המנוהל בידי יחיד, מאגר בסיסי, ומאגרי

סעיף 17ב(א) לחוק הגנת הפרטיות קובע מיהם הגופים החייבים במינוי ממונה על אבטחת מידע: מחזיק בחמישה מאגרי מידע החייבים ברישום, גוף ציבורי, בנק, חברת ביטוח וחברה העוסקת בדירוג או בהערכה של אשראי. מה קורה כשממנים ממונה בלי חובה? תקנה 3 לתקנות אבטחת מידע קובעת במפורש שבכל מקרה שבו מונה ממונה אבטחת מידע בפועל, גם אם לא חלה חובה למנותו, חלות חובות מסוימות הקבועות בתקנות. לשון התקנה: "חלה חובה למנות ממונה על אבטחת מידע, או מונה ממונה על אבטחת מידע במאגר המידע, יחולו הוראות אלה...". למר

האירוע של מלי וליאל יהלומי הוא ייחודי וטעון רגשית. ובכל זאת, יש בו שיעור שמתאים לכל ארגון. כשמדברים על הגנת הפרטיות, הדבר הראשון שרבים מהלקוחות שלי חושבים עליו בפגישה הראשונה הוא הגנת סייבר: חומות אש, הרשאות, הצפנה וגיבויים. כל אלה חשובים, אבל זה לא כל הסיפור. במקרה הזה לא מדובר בפריצה ולא בתקיפה. מה החוק אומר החוק עצמו מבהיר שהתחום רחב בהרבה מאבטחת מידע. סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מונה דרכים רבות לפגוע בפרטיות, ורובן לא קשורות לטכנולוגיה מתקדמת: פרסום תצלום של אדם בנסיבות שעלו

בעידן הדיגיטלי של היום, שמירה על פרטיות ואבטחת מידע הפכה לנושא מרכזי וקריטי עבור כל ארגון. מידע אישי ועסקי נאסף, נשמר ומעובד במערכות רבות, והחשיפה לסיכוני אבטחה הולכת וגדלה. לכן, חשוב להבין את המושגים הבסיסיים, האתגרים והפתרונות בתחום זה, כדי להבטיח עמידה ברגולציה ולמזער סיכונים. שמירה על פרטיות ואבטחה: מה זה אומר בפועל? שמירה על פרטיות מתייחסת להגנה על המידע האישי של אנשים מפני גישה, שימוש או חשיפה לא מורשית. אבטחת מידע, לעומת זאת, מתמקדת בהגנה על כלל המידע בארגון - בין אם ה

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה נוסח הסופי ומחייב של גילוי דעת שלה הקובע סטנדרטים מחמירים לקבלת הסכמה לשימוש במידע אישי, וזהו רגע קריטי לכל בעל עסק, מנכ"ל או מנהל טכנולוגי בישראל. אם בעבר מדיניות פרטיות נתפסה כמסמך טכני שנועד "לסמן וי" מול הרגולטור, גילוי הדעת החדש מבהיר שהמשחק השתנה. הסכמה היא כבר לא לחיצה אגבית על כפתור "אישור"; היא חייבת להיות אקטיבית, מושכלת וחופשית באמת. למה אתם חייבים לשים לב? גילוי הדעת החדש נועץ שיניים בעקרונות שהיו עד כה "אפורים" יחסית בדין הישראלי: "שתיק

האם ממונה אבטחת מידע יכול להיות גם ממונה הגנת פרטיות? תארו לכם טייס שמנסה תוך כדי טיסה גם להיות פקח הטיסה של עצמו במגדל הפיקוח. הוא בטח מכיר את המכשור, יודע איפה המסלול, אבל כשיש סערה בחוץ – האם הוא באמת יכול לקבל החלטות אובייקטיביות לגבי הבטיחות של עצמו? כשהרגולציה הישראלית מתהדקת (מישהו אמר תיקון 13?), השאלה הזו הופכת להכרחית: האם ממונה אבטחת מידע (CISO) יכול לחבוש גם את הכובע של ממונה הגנת הפרטיות (DPO)? התשובה של הרשות להגנת הפרטיות היא די ברורה: מדובר בשני תפקידים שונים

התיקון לחוק הגנת הפרטיות, הידוע כ"תיקון 13" יוצר לא מעט חוסר וודאות וחששות בקרב ארגונים רבים שמתקשים לדעת איך להיערך אליו ולמה עליהם...

📑 דירקטורים - קחו אחריות על אבטחת המידע בחברה שלכם! הרשות להגנת הפרטיות פרסמה הנחיה חדשה שמשנה את כללי המשחק: דירקטורים של חברות יישאו...